בן פייגה-רחל ושלמה, נולד ביום ו' בניסן תרפ"ד (10.4.1924) בעיר באקאו, רומניה ולמד בבית-ספר תיכון. בשנת 1945 הצטרף לקבוצה ששמה לה למטרה להגיע לארץ בכל הדרכים. הם הלכו ברגל ונסעו עד אשר הגיעו לחוף, עלו על אונייה והעפילו ארצה. אונייתם נתפסה ונוסעיה שולחו לקפריסין. שם שהה כשנה. לבסוף הגיע בשלום לארץ-ישראל ואמר להגשים את חלומו ולהיות עובד- אדמה. היה שמח בחלקו ומצא סיפוק בכל עבודה קשה כפועל חקלאי שכיר.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לפל"ם. לחיים הצבאיים הסתגל בקושי. אך לאט-לאט מצא את מקומו ואת יעודו גם בהם, אף היה משעשע את חבריו בדברי-לצון ומעשי-קונדס. מאוחר יותר עבר לחטיבת "גבעתי" בחזית הדרום. יחידתו נאחזה בגבעה 69 שממזרח לכביש החוף כדי לחסום את תנועת המצרים בו. הגבעה נתפסה ב8- ביוני 1948 והכוח החל להתבצר בה. ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) הנחיתו המצרים הפגזה כבדה על המשלט ולאחר-מכן הסתערו עליו כוחות חיל-רגלים בסיוע שריוניות. אש האויב גרמה לנפגעים, להתמוטטות העמדות ולפגיעה בכלי הנשק. בלחץ האויב נסוג הכוח מהמשלט, ובנסיגה בשטח הפתוח נפגעו לוחמים נוספים. בקרב זה נפל, ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948). היתה לו תחושה מוקדמת שיפול בקרב, וכשנפגע אמר לחברו, שעמד לידו: "רואה אתה, לא טעיתי!" עוד הספיק לברך אותו לשלום - ומת.

ביום י"ח באלול תש"י (31.8.1950) נמצאה גופתו והובאה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.